לחם עבודה

בלוג בוטיק לקולינריה

*הייתי אורח בסדנא*

לפעמים כסא הוא רק כסא, אבל עבור איה וינד כסא יכול להיות עולם מלא של סימבוליות, תחושות, מחשבות, הגיגים ופתח לצילום עם עוצמה.

כסא ריק הוא אחד הסמלים הגדולים של עולם הצילום. יותר ממה שהוא מספר הוא מסתיר ומשאיר פתח לצופה בתמונה להפעיל את החושים הבריאים והמחשבות החופשיות. מה הסיפור של הכסא? למה הוא ריק? מי ישר עליו לפני שנייה? מי יישב עליו מחר? למה הוא ניצב במדרכה בפתח חנות? אגב – הוא כמעט תמיד במדרכה בפתח חנות. אולי שומרים לאליהו הנביא? אולי לגלעד שליט? אולי הסבא שפתח את החנות והוריש אותה לילדים ואז לנכדים נהג לשבת על הכסא מחוץ לחנות וכל העוברים והשבים היו מברכים אותו לשלום?

רבע שעה מפתיחת הסיור בלוינסקי ראינו את הכסא הראשון. זה היה בפתח מעדניית אברמנטו ברחוב פיג’וטו 8. הכסא שם במקרה? איה שמה אותו כדי לבחון את ערנותם של החברים החביבים שלקחו חלק בסדנא? קשה לדעת. ליתר בטחון צילמתי את הכסא יחד עם הערה נוספת שאיה לימדה אותנו רק ימים קודם בקורס העיוני – אם יש קווים – תנסו שהם יהיו מקבילים למסגרת הצילום כדי לא להעסיק את העין בניסיונות לתקן את עיוות הזווית. אז ניסיתי והנה הוא הכסא בפינה לשיפוטכם

את מאיר ואיה אני מכיר זמן רב. מאיר בולקה חי ונושם אוכל זמן רב. הוא מנהל כמה אתרים ומתעסק באופן כללי בכל עולם האינטרנט על תחומיו השונים – בניית אתרים ואפליקציות, קידום אתרים ועוד. איה היא אחת הצלמות או לא ה… נהוג לעתים לחשוד כי איה מביאה לצמד החמד, המחזיק בבלוג האוכל ביסטייל, את הפן האמנותי המתבסס על צילום, אבל מהכרות מקדימה איתה גם מפורום האוכל אותו אני מנהל, אני יכול להגיד בוודאות שמדובר באשת אוכל בכל רמ”ח איבריה.

אחרי שהפליאו לעשות כצמד באתרם, הם החליטו ללכת צעד אחד קדימה ולהפיץ את הבשורה לעשרות המאמינים. אין זה סוד שבשנים האחרונות עולם הבלוגים ואתרי האינטרנט הולך וצובר תאוצה. אם בהתחלה אנשים משכו דגש בעזרת יכולת כתיבה, הרי שעם התפתחות התחום התחילו להופיע צלמים מקצוענים והתוצאות השתפרו בהתאם. בלוגרים שפעם הסתפקו במילה הכתובה התחילו לצלם את המנות. בשל מחירי המצלמות הדיגיטליות הלא יקרות, השתדרגו רוב הבלוגרים והם מנפיקים תוצאות לא רעות בכלל.

אבל כמה טוב שאתה לא מצלם כחובבן זה תמיד מתגמד כשמגיעה צלמת מקצועית כמו איה ומעלה את הרף בכמה דרגות.

לאור בקשות רבות החליטו מאיר ואיה לפתוח סדנת צילום בת שני מפגשים. הראשון עיוני בחדר אירועים והשני מעשי בשטח.

הסדנא בה השתתפתי התקיימה במשרדים נאים ונוחים במרכז תל אביב. החברים מביסטייל פינקו אותנו עם שוקולד מבית רוי גרשון (רוי שוקולד). קיבלנו פרלינים והעיקר – המקופלת האגדית של רוי בכל הטעמים. אם מאיר ואני לא היינו מתביישים משאר החברים היינו ממיסים את המקופלת מאור המקרן ושותים את התערובת הנוזלית .

לכתה הגיעו קצת יותר מ-10 אנשים שלזכותם יאמרו שהיו חביבים ומעניינים ונעימים. השעות שביליתי בחברתם עברו עליי בנעימים והיה מרתק לשמוע את ניתוח התמונות שלהם בכתה. אז אם את או אתה חלק מהסדנא שלקחתי בה חלק – תענוג היה להכיר אתכם.

השיעור מתקיים בעזרת מקרן ולוח גדול. מתחילים בקצת תיאוריות והגדרות. מהי קומפוזיציה, מה מייצר תנועה נכונה, מרובע הקסם ועוד סודות שאם אתם רוצים לדעת – ממליץ בחום שתרשמו לאחת הסדנאות הקרובות (רשימה בסוף הפוסט).

אבל החלק הראשון, העיוני, היה רק הכנה לכיף הגדול.

לשוק לוינסקי הגענו ביום שישי, מוקדם מדי בבוקר. התאספנו בפינת הרחובות יהודה הלוי ונחלת בנימין, לא רחוק מהיכן ששכנה פעם התחנה המרכזית הראשונה של העיר – ככר המושבות. ואיך אני יודע את זה? כי מאיר המקסים העביר לנו סיור קצר והעשיר את הידע בסיפורים ואנקדוטות מתולדות העיר, האזור והשוק.

שניות לפני שיצאנו לדרך ברחתי עם טטניה לבית הקפה הפינתי לקפה מהיר. בדלפק מבחר מאפים שנראים מעוררי תאבון – אחזור בעתיד לדגום

שישי בבוקר והשוק רק מתעורר. התחלנו, במעדניית דגים שם ראינו סחורה מגוונת שמיובאת בעיקרה מחו”ל. אני, כידוע לא איש גדול של דגים ולכן שלום-שלום, צילום קטן של בקלה מיובשת במלח וממשיכים הלאה

משם המשכנו לאברמנטו ,שם התקבלנו בקבלת פנים מלכותית.

במעדנייה מבחר עצום של חמוצים מיוחדים, גבינות (נתנו לנו לטעום קשקבל יווני מיוחד) וגם דג שנכבש במקום ופולט במיוחד לכבודנו לטעימות. וכמובן לא לשכוח עלי גפן מיובאים שהוגשו להנאתנו הרבה. מקום חביב והסחורה שם ניראית מאיכות א’-א’

משם המשכנו לעוד ועוד חנויות ובתי מסחר. קונגטוריה אלברט המיתולוגית שמייצרת עדיין מרציפן בדרכים האותנטיות, כולל בחור חביב שיושב עם תבנית ענקית וממיין ומקלף את השקדים למרציפן ביד. קיבלנו לטעימות מהנשיקות המפורסמות שלהם, שמביני עניין טוענים שהן הטובות בעיר. חייב לציין שהבורקסים הקטנים שלהם הוציאו לי את העיניים.

ביקרנו גם בתבליני פרג שם קיבלנו הסבר על עולם התבלינים, השימושים וכמובן שגם משם לא יצאו עם קיבה ריקה – כיבדו אותנו באורז עם תערובת תבלינים.

אחרי התבלינים נכנסו לאימפרייה אסייתי בשם הדרקון שם אפשר למצוא כמעט כל דבר העולה על הדעת שקשור למזרח הרחוק. אורז לסושי ומיסו, תה ירוק וממרח שרימפס, אצות וג’ינג’ר כובש, קארי הודי ותבלינים  סיניים ועוד ועוד. ממש גן עדן לחובבי המזרח האסייתי. למרות שנשבעתי לעצמי שלא ארכוש כלום זה נגמר במיסו ותערובת תבלינים טיקה מסאלה.

אחר כך קיבלנו שעה להסתובב בשוק ולצלם על רטוב. התכלתי להסתובב ולרחרח ולהרים מכסים במסעדה פייר שנמצאת ממול תבליני פרג וניראית מאד מאד מעניינת עם בישול על פתיליות. חורשט סבזי, מפרום, חצילים ממולאים, בשר ברוטב אדום. הכל נראה ביתי ומלא בעושר. אחזור בהזדמנות לדגום.

אחר כך הלכתי לכיוון מאיר ואיה שחיכו בלוינסקי פינת רחוב השוק. עכשיו תרשו לי לגלות לכם את הסוד הכי גדול של תל אביב. ממש בפינת הרחובות הללו, בקצה הקצת פחות רועש של השוק שוכנת רחבה בסגנון פיאצה – הכי קסומה של העיר. אין לי ספק שאפשר להרים שם את אחת המסעדות הכי מבוקשות בעיר. בפינה הזו נפתחה מסעדה קטנה וצנועה בשם: “אצל מארק”. נכנסתי לנשנש קצת וגיליתי בשרים נקיים שמחכים לעלות לאש, שניצלים בתוליים שמחכים להכנס לטיגון בשמן. הכל נראה נקי ומרק התגלה כבחור סופר לבבי וחביב. שם אני אוכל – זו הבטחה לי, לכם ולמרק. במטבח הפתוח מאחור עמדו תבניות וחיכו שתצא מהתנור קדירת בשר עם גרגירי חומוס. בתבנית אחת קישואים בעשבי תיבול, בשנייה עגבניות ובשלישית ראשי שום שעברו כבר אפייה.

אחרי כל האוכל המשכנו בשיטוט על מנת למצוא אובייקטים מעניין לצילום. מצאתי את הבובה החביבה שמוציאה מעצמה בועות סבון

תוך כדי הליכה נתקלתי בצמד-חמד נוסף, אמא וילדה דוברות שפה זרה שהלכו בכיף ברחוב. בשלב מסויים הילדה החליטה להתפס בקרסול של האמא ולהגרר אחריה. זה הצחיק את האמא ששיתפה פעולה וכך הן הלכו כמה צעדים טובים. בשלב כלשהו לילדה זה לא היה נוח והיא החליטה לעבור לשבת לאמה על הרגל. לא היססתי לרגע ואימצתי את תנוחת הצילום שאיה המליצה עליה. התכופפתי לכיוון המדרכה והגעתי לגובה של הילדה היפה והמיוחדת הזו.

הילדה לא התבלבלה ותקעה בין זוג עיניים כחולות והתחילה לנהל מין דיאלוג ללא מילים עם המצלמה. שימו לב גם לנעליים (וזה פרט שגיליתי רק בדיעבד שהורדתי את התמונות למחשב) שגדולות על הילדה בכמה מידות וכנראה שייכות לאמא או לאחות גדולה. אני מכיר שקטנים מחליטים לאמץ פריט לבוש ולא מוכנים לוותר עליו גם אם הוא לא נוח ולא במידה.

ייקח לי עוד קצת זמן עד שאדע לממש את כל הטיפים והתובנות שלמדתי בסדנא, אך מעבר לכך מדובר בחוויה נעימה וחיובית ביותר שלא תצטערו עליה.

הסדנאות הבאות בשוק לוינסקי:

8.2 ו-11.2

15.2 ו-18.2

22.2 ו-25.2

1.3 ו-4.3

ובשורה טובה גם לחברינו בצפון – סדנא בעכו 22.3 (מפגש ראשון) ו-25.3 (מפגש שני)

מאיר ואיה 0526-525348 / 0525-323617

תגידו שאני שלחתי והם יעשו לכם מחיר מגניב

אתר ביסטייל

בואו לפרגן לביסטייל בתחרות סוגת בפייסבוק



3 תגובות עד כה.

  1. ששת שצ says:

    תשמע, הבלוג החדש שווה והסדנה אני בטוח ששידרגה לך את הגישה למוצרים ולצילומים שממילא היו ברמה גבוהה

      (ציטוט)  (תגובה)

  2. תודה רבה!
    שוק לוינסקי באמת איזור פורח והומה בימי שישי
    איך שאני מסיים את הגבינות הנפלאות של גד אני מתפנה לנסות את המיסו שרכשתי

      (ציטוט)  (תגובה)

  3. איבי says:

    איפה הפלמידה שלי ? איפה ? 🙂

      (ציטוט)  (תגובה)




חיפוש



הפוסטים הנצפים



מתכונים מומלצים

  • הניוקי של אבא
  • פסטה בשמנת, פטריות וגבינות
  • קרם ברולה
  • רוסטביף אחו-שרמוטה