לחם עבודה

בלוג בוטיק לקולינריה

אוכל איטלקי עשוי כהלכה בטרנקילה

אצלי יש פרדוקס גדול שקשור לאוכל איטלקי. מצד אחד הוא אהוב עליי מאד. ייתכן שזה אפילו המטבח האהוב ביותר. מצד שני, נדיר למצוא אותי יוצא למסעדה עם התמחות איטלקית. גם כי אני אוהב להכין בבית ומגיע לתוצאות לא רעות בכלל וגם כי מבאס לצאת למסעדה ולאכול פסטה/פיצה.

לטרנקילה הגעתי בעקבות פרסום שוברים באחד מאתרי הרכישה הקבוצתית. כתבתי מספר פעמים בעבר שמאז שצצו מבחר האתרים הללו, התחלתי לחסוך ולחסוך ולחסוך עד שכמעט והגעתי לפשיטת רגל 🙂

קראתי על המקום מס’ ביקורת טרם הגעתי והייתי מסוקרן לראות במה דברים אמורים.

טרנקילה נמצאת בקרן הרחובות מקווה ישראל והרכבת. לבאים מרחוב הרכבת נחשף המטבח ועמדת הכנת הפיצות, בדומה לדוכני הקריוטוש שניתן לעמוד מבחוץ ולהתבשם במראות ובעבודת המטבח.

למקום שני חלקים – הפנימי בעיצוב שמזכיר קצת בר/פאב וחיצוני עם פטריות חימום, שעשו את העבודה היטב בקרירות המוצ”שית האחרונה.

המקום כשר ונפתח לפי הפרסומים במוצ”ש. צלצלנו מהדרך להזמין שולחן אך לא ענו בטלפון. החלטנו להתמיד ולהגיע למקום. לשמחתנו כבר ישבו בפנים 2-3 שולחנות והתיישבנו בחלק החיצוני תחת נורה, בתקווה שהתמונות ייצאו מוארות מספיק לנוחיות קוראיי הנאמנים

פתחנו בסלט חלומי (על שם הגבינה). הוא הכיל מעט חסה שהייתה סבירה בטריותה, אך אני מניח שהאשם הוא בכך שמדובר במוצ”ש ואין מאיפה להביא חסה טרייה. מעל ירקות אנטי פסטי כגון פלפלים בצבעים, בטטה, חצילים ושומר. מעל הכל משולשי גבינת חלומי צרובים. רוטב על בסיס בלסמי עם דגש מתקתק ומעט חרדל דיז’ון. הרוטב היה מאוזן, עדין וקשר את הטעמים של כל המרכיבים בנפרד לכדי  מנה מוצלחת.

אני חסיד של גבינת חלומי וגם אוהב אנטי פסטי כך שלא תשמעו ממני יותר מדי תלונות על התוצאה הסופית. אם החסה הייתה סופר טרייה, ניתן היה לקרוא לסלט חלומי במובן של heavenly. בכל אופן, הסלט היה פתיחה טובה לארוחה, פתח את התיאבון והכין אותנו לחגיגה שהגיעה לאחריו.

פיצה בטטה

זה לא סוד שאני איש של פיצה. בטרנקילה מגישים יופי של פיצה! פשוט ככה. הבצק עשוי הכי נכון ובעובי שאני אוהב. לא דק-קריספי, לא עבה וספוגי. בצק מצויין במרקם, אפוי על תנור לבנים שנותן לו קראסט תחתית מצוין. הם אפו אותה 20 שניות יותר מדי ולכן היא יצאה שחומה מלמעלה, אבל השניות הללו לא פגמו בתוצאה ובהנאה שלי. רוטב העגבניות נקי ואדמדם. הביקורת היחידה היא כמות הגבינה והתוספות. אבל גם אני יודע שכשיש לך בצק מנצח – כל השאר מתגמד. 2 פרוסות מוצרלה קטנות, מעט בטטות מהאנטי פסטי , מעט רוקפור מגורר ובזיליקום. אגב, בעיניי עדיף את הרוקפור להוסיף אחרי האפייה כדי שיספק את עקיצת הטעם ההכרחית כקונטרה למתיקות העדינה של הבטטה. במקרה שלנו כשהרוקפור עובר אפייה הוא מצטמק וטעמו הופך עבש מדי. אבל שוב, אל תתנו לפרטים הקטנים להטעות אתכם – אחת הפיצות הטובות שאכלתי בארץ

פטוצ’יני פטריות

צלחת בינונית בגודלה, ובתוכה פטוצ’יני מבושלים כראוי עם רוטב טעים שמשלב בצורה מעניינת בין עדינות השמנת לבין כמות נכבדת של שום חתוך לקוביות קטנות (זו הצורה הנכונה לשום, בעיניי) ומליחות טובה. כל זה עם מעט פטריות טריות וגבינת פרמיג’אן. המנה טעימה מאד, לא מכבידה ועושה את העבודה יפה-יפה

טירמיסו

לקינוח התלבטנו בין טארט תופחים בקינמון לבין טירמיסו. לא אחת כתבתי שהדבר היחיד שאני לא מתחבר אליו במטבח האיטלקי הוא הקינוחים. מכיוון שלא היה טארט תפוחים לקחנו את הטירמיסו. הוא היה מופתי בביצוע, ולמרות שאני לא חסיד של הקינוח הזה, רבתי עד הכפית האחרונה. הביסקוטים הושמו באמצע הקרם ולא בתחתית, הם הושרו בנוזל אך לא הפכו סמרטוטיים ולא נדפו מיותר מדי אלכוהול. הקרם טעים ונטול טעמי לוואי. שכבת הקקאו למעלה עדינה ומרגישה כמו כיסוי ענני מוצדק ביותר

הקינוח מגיע על צלוחית הגשה יפה ומעוטרת מזכוכית בסגנון של פעם – אהבתי מאד

על כל אלו שילמנו 200 ש”ח (או 100 ש”ח בשפת הקופונים). עסקה הוגנת בתמחור רגיל וסופר משתלמת בשפת הקופונים.

השירות

השירות ניתן לנו על ידי מלצרית חמודה, משתדלת וקשובה שהשאירה רושם מצויין, למעט תקרית אחת קטנה. לאחר הגשת הפסטה, שאלתי אותה אם מדובר בפסטה יבשה או טרייה.

ככל הנראה בשל חוסר ההיכרות עם ההבדל בין השניים היא ניסתה לאלתר תשובה שלא יצאה כל כך מוצלחת. כשניסיתי להסביר שוב היא ענתה – מה זה חשוב, העיקר – טעים לך או לא?

מלבד כך היא הייתה אחלה וגם התקרית נשכחה כלא הייתה בסופו של יום.





חיפוש



הפוסטים הנצפים



מתכונים מומלצים

  • הניוקי של אבא
  • פסטה בשמנת, פטריות וגבינות
  • קרם ברולה
  • רוסטביף אחו-שרמוטה