לחם עבודה

בלוג בוטיק לקולינריה

סוהו

כבן גאה למושבה ראשון לציון, הסוהו עבורי הוא מבחר זכרונות מעורב. אין ספור דייטים, פגישות משמחות, מפגשים עם אנשים מהעבר, שחקני כדורסל זרים, הסושי הראשון, הפעם הראשונה שהשתנתי במשתנה ממתכת על קוביות קרח, הדלת המגניבה של השירותים וכמובן פאדג’ השוקולד המיתולוגי.

מחיר הארוחה העסקית עלה עם השנים, אך התמורה נשארה טובה ומספקת.

לפי קבוצת המחיר של העקרית מקבלים בסוהו קימצ’י לפתיחה, מנה ראשונה, שתייה קלה, מנה עיקרית ושתייה חמה.

כמובן שיש פתח לשדרוגים כמו מנות ראשונות עם תוספת והחלפת השתייה לבירה בתוספת של כמה שקלים – במקרה שלי הוגארדן בתוספת 8 ש”ח.

חשוב להזמין שולחן לסוהו, אך גם זה לא תמיד עוזר. לא זוכר פעם אחת שבאתי ונכנסתי ישר. גם אם השולחן עומד פנוי וממתין לי, יש את טקס ה: “עוד כמה דקות השולחן שלך יתפנה”. כנראה שרוצים שתעמוד קצת ליד המארחת (תמיד נאה ביותר) ותכנס קצת לאווירת הסוהו המפורסמת.

אוקיי, התיישבנו…

לשולחן מגיעה קערית של ירקות מוחמצים. כרוב, גזר, פלפלים ומלפפון. מה שכן – מנת הקימצ’י היא תמיד בבחינת הפתעה בסוהו. לא משנה כמה פעמים תאכל אותה, תמיד יהיה לה טעם אחר. אם זה במרקם והפריכות של הירקות, לפעמים ההבדל בתיבול (מתיקות מול חמיצות) וגם אלמנט הזמן שמתהליך ההכנה ועד שהירקות הגיעו אלייך.

''

לפעמים מדובר בצלוחית מצויינת של ירקות שעושה לך חשק לעוד, ולפעמים כל כך מאכזבת שאתה שולח את המלצרית לעמדה האחרת לנסות לדלות משם ירקות טובים יותר. מה שכן, אם נפלת על יום טוב – זוהי פתיחה מרעננת וטעימה לארוחה.

''

מנה ראשונה מבחינתי היא תמיד בונקר – אחד משני הרולים המכילים טונה או סלמון קצוצים דק עם נטיפי טמפורה וצ’ילי גרוס. כל זאת מעורבב לעיסה ומהווה מילוי לרול אינסייד אאוט יחד עם מלפפון ואבוקדו. אני מבקש תמיד שיעשו לי את זה בציפוי קריספי – היינו, להצמיד שכבת האורז החיצונית עוד נטיפי טמפורה מטוגנים – תענוג. (תוספת 5 ש”ח לעסקית)

אך הפעם, בהשראת האח החייל שהצטרף אליי, לקחתי טורטייה עם פילה בקר (תוספת 10 ש”ח לתפריט)

''

טורטייה גדולה מאד שבקרבה טמנה נתחי בקר עם בצל מטוגן שהוקפצו במחבת בתיבול שהלם היטב את המנה. נתחי הבקר היו רכים וטעימים.

''

הגודל של המנה יכל להשביע בקלות סועד ממוצע. מדובר בכמות יפה של בשר ובטורטייה גדולת ממדים שהייתה טעימה בעצמה.

ביקורת קטנה, המילוי של הטורטייה הכיל נוזלי תיבול ונוזלים שהופרשו מהבשר. הדבר היה טעים, אך טורטייה לא בנוייה לספוג נוזלים לתוכה ולכן היה קצת לא נוח לאחוז אותה ולאכול כשהיא הייתה רטובה ומעט התפרקה.

ליד הטורטייה מגיע גוואקמולי שהיה בינוני ולא הוכן מאבוקדו טרי, כך להרגשתי. לידו סלט של עגבניות ובצל עם עשבי תיבול וליד סלט ירוק מושקע עם תיבול ייחודי וגפרורי ירקות כגזר וצנון (בהחלט יפה לראות את מידת ההקפדה וההשקעה בסלט קטן שאמור להיות תוספת ליד עוד סלטים של מנה ראשונה).

''

מעל העגבניות וסלט האבוקדו נשפכה מעט טחינה. לסלט העגבניות זה התאים יותר, אבל לא הצלחתי למצוא הצדקה לטחינה על אבוקדו. מה גם שמבחינה ויזואלית זה הפך למעט מקושקש על הצלחת – עדיף לא לערבב.

''

טענה נוספת שקראתי בעבר, ואני יכול להסכים איתה בצורה מסויימת, היא שהסלטים שליד הטורטיה אמורים להיות אופציונליים להוספה על ידי הסועד. אולם, בצורת ההגשה הזו, אין אפשרות להכניס אותם לטורטייה, אלא לאכול אותם עם מזלג בצד.

למנות עיקריות לקחנו את אחת המנות הפופולריות של המקום:

כדורי עוף עם אורז

מנה שבאופן אישי אני לא משתגע עליה. חתיכות חזה עוף מצופות בבלילה ומטוגנות בשמן עמוק. על כל זה נשפך ביתר עדיפות רוטב מתוק עם דגש פלפלי עשיר. זה מוגש על אורז תאילנדי טעים שהסוהו משדכים למנות רבות ובצדק.

''

פעם סימן ההיכר של המנה היה בצלחת העמוקה. כשראית מלצרית עוברת בין השולחנות עם הצלחת ישר ידעת שמישהו הזמין את המנה. כעת איחדו צלחות בסוהו והמנה נשארה עצומה בגודלה כשהייתה. המנה מגיעה עם בצלים מוקפצים ופלפלים כחלק מהרוטב.

יפה להדגיש שהמלצרית שאלה ישר אחרי ההזמנה אם מכירים את המנה ומרכיביה ואת העובדה שמדובר בכדורים עוף מטוגנים בבלילה, כי יש כאלה שמזמינים בגלל התיאור ואז מתאכזבים מעט לגלות שהתוצאה מזכירה קצת את נתחי חזה העוף שמוגשות במסעדות הסיניות הזולות שמקבלות ציפוי בלילה עבה ואז רוטב זרחני מעל.

בעבר חשבתי שהעוף בפנים מעובד, אבל הפעם הסתכלתי והוא מנתח אחד, כפי שניתן להתרשם בתמונה

''

התלבטתי קשות מה לקחת לעצמי ובסוף הפור נפל על נתחי פרגיות המוקפצים יחד עם אורז מטוגן. גם כאן המלצרית שאלה אם אני מכיר את המנה ותיארה אותו בצורה מפורטת על מנת למנוע טעויות וחוסר התלהבות מצדי. כל הכבוד

''

המנה, או שמא עליי לקרוא לכך מנותיים בשל גודלה, הכילה כמות גדולה של אורז שמגיע במקור עם גזר, אפונה, תירס, מלפפון ועגבניות שרי. לי השילוב של המלפפון והעגבניה פחות התאים והמלצרית רשמה בפנייה והביאה לי מנה נטולת הרכיבים הללו.

המנה פשוטה, מנחמת וטעימה מאד. נתחי פרגית רבים צרובים לקראסטיות מבחוץ וטעימים ורכים מבפנים.

אם אני אגיד שהצלחתי לגמור חצי אני אגזים. ביקשתי לארוז את השאר והחייל השני אכל בשמחה כשהוא חזר באותו ערב הביתה אחרי שבועיים מורעב ועייף.

''

חתמנו ב-2 אפסרסו קצר של Mauro שהולך וצובר תאוצה בארץ, ובעיניי הוא התערובת הטובה כיום בארץ. האספרסו הוכן כמו שצריך והוגש בכוסות נאות

''

אין ספק שלמרות המחיר, זו עדיין העסקית המשתלמת בראשון לציון ללא תחרות, ויעידו על כך הלקוחות הרבים שעומדים ליד המארחת ומתבוננים בה בשקט מופתי ובחוסר סבלנות.





חיפוש



הפוסטים הנצפים



מתכונים מומלצים

  • הניוקי של אבא
  • פסטה בשמנת, פטריות וגבינות
  • קרם ברולה
  • רוסטביף אחו-שרמוטה