לחם עבודה

בלוג בוטיק לקולינריה

מועדון ארוחת הבוקר – מונדו יאללה בלגאן

מונדו, שנפתחה לא מזמן ברחוב הירקון 88 מוגדרת כבר ארוחות בוקר. היא נפתחה בנסיון לתת מענה להצלחה של בנדיקט שהפכה לרשת סניפים הומה אדם בכל שעות היממה, כשהקונספט ברור – ארוחת בוקר בכל שעה.

שמחתי לראות שהם אחת האופציות בשובר ארוחת הבוקר הזוגית של נופשונית וצלצלתי בשישי בלילה כדי להזמין שולחן לשבת ב 1200.

בחוץ שמש אך גם רוח. הגענו ועמדו מס’ אנשים סביב המארחת. ניגשתי והסברתי שהזמנתי מקום. המארחת ביקשה שנמתין. שאלתי אם אפשר להמתין בפנים בשל הקור אך המארחת אמרה שאין מקום וכך ישבתי על מעקה המרפסת וחיכיתי כמה דקות.

שולחן אסטרטגי התפנה במרפסת צמוד לחלון. המארחת קראה לזוג אחר. הפניתי את תשומת לבה לכך שהזמנתי בטלפון ושאני ממתין. היא אמרה שגם הזוג השני הזמין ושאלה אותם לשמם. ההזמנה שלהם הייתה ל 12:15 ושלי ל 12:00. מה גם שהשעה הייתה 12:05. המארחת עמדה מגומגמת אך אמרה לנו להיכנס. התיישבנו בשולחן השווה.  לצדנו המתינו זוג נוסף שלא הזמין מקום בטלפון כלל. מישהו שנראה כמו אחראי המשמרת אמר למארחת שצריך להכניס אותם כי הם חשובים לו. היא משכה בכתפיים. אחרי כמה דקות הוא ניגש אליהם עם כוסות קאווה. דבר כזה צריך לעשות לכולם או לאף אחד. ובכלל, אם מזמינים שולחן במסעדה, ראוי שיישמר שולחן ולא יקוו שמשהו יתפנה. ברשימת  ההזמנות היו עוד שמות ולא נראה שמישהו במסעדה ידע איך להתמודד עם הממתינים בחוץ.

ומכאן זה לא השתפר. נהפוכו

השובר אפשר ארוחת בוקר זוגית. ניגש מלצר צעיר שלזכותו יאמר שהוא היה בחור טוב. אולי ההגדרה המדוייקת היא בחור טוב במקום שלא מתאים לו. הוא השתדל ורצה אבל התנאים היו לרעתו.

הזמנו את ארוחת הבוקר בריטואל הרגיל – ביצים, סלט וגו’. אחרי 2 דקות הגיעה סלסלת לחמים שהכילה 4 לחמניות קטנות, קערית חמאה וריבה. אני אוהב את הרעיון שלא נותנים לך לחכות יותר מדי ואתה יכול להתחיל לנשנש ישר בהתחלה. חסרות רק פנכות הממרחים. ביקשתי שיביאו כדי שנוכל להתחיל וחיכיתי. ואז שוב חיכיתי ושוב עד שהביאו לשולחן לידי פנכה ואז שוב ביקשתי ושוב חיכיתי ואז סוף כל סוף הגיעו הביצים. פנכות הממרחים? יוק!

מיץ תפוזים סחוט טרי בכוס מכובדת היוו נקודת אור יחד עם הנוף שנשקף מהחלון.

ביצת העין שהזמנתי הייתה באופן מופלא מטוגנת היטב מלמטה וחיה לגמרי למעלה. אני לא מדבר על חלמון נוזלי וקטיפתי. אני מדבר על שכבת חלבון שקופה ונוזלית של

כמעט חצי ס”מ. מצטער – זה לא ממש אכיל.

קראתי למלצר וביקשתי שיתקנו ובהזדמנות אולי אפשר בבקשה לקבל את הממרחים. ואכן – הגיעו קעריות סלט קטנות.

ישבתי וחיכיתי לממרחים והתחלתי לאכול את הלחמניות עם ריבה. מבאס לאכול את הקינוח לפני האוכל אבל כשאין ברירה… היו שם 4 לחמניות קטנות, אחת מצופה בגרעיני חמניות – זה נראה טוב ופתח את התיאבון אבל הלחמנייה הייתה די פושטית במרקם ובטעמים ואפילו גרעיני החמניה לא עשו כלום ללחמנייה. דווקא אחת אחרת .

מצופה בשומשום ומעט קצח הייתה טובה יותר.

הביצה הגיעה שוב – החזירו אותה לאש עם מכסה או משהו בסגנון כי היא קיבלה מעטפת לבנה מבאסת. בגלל שקודם היא הייתה כל כך לא מוכנה למעלה, הפעם הטיפול לא ייבש לגמרי את החלמון אלא רק כמעט והתקבלה מין ביצת עין סתמית כזו. נו מילא, העיקר שעוד מעט יגיעו כבר הממרחים.

קראתי שוב למלצר ואמרתי לו שאני ממש אשמח הפעם לקבל את הממרחים ושעוד רגע נגמרת סלסלת הלחם. הוא הבין את הרמז ואמר שמיד יביא סלסלה נוספת ואת הממרחים.

להפתעתי, אחרי כמה דקות הגיעו הממרחים – מעט טחינה, קוטג’, טונה, גבינת פטה – לא משהו מיוחד אבל חביב. וסלסלת לחם? יוק!

ביקשתי שוב מהמלצר ואחרי כמה דקות ממלצרית אחרת ועוד פעם מהמלצר ואז גם מאחראי המשמרת (הווא מקודם שנראה כאילו הוא מזיז דברים) ואז שוב מהמלצר ושוב מאחראי המשמרת. בפעם השלישית שהסתכלתי על אחראי המשמרת הוא סימן לי רגע עם היד ושוב נעלם. אני חושב ששמעתי שאחד מהמלצרים אומר שנגמרו הלחמים. מה יותר טבעי בשבת בצהריים ממקום שמגיש רק ארוחות בוקר – אין לחמים. אחרי עשרים דקות הגיעה עוד סלסלת לחמים.

מצטער – זה כבר קצת יותר מדי בלגאן למקום אחד.

הנוף לים, המיקום, ההשתדלות של המלצר לא מספיקות. מונדו חייבת לתת בוסט גדול בניהול המקום ולהכניס נהלים ורצינות במקום.

הנה הסיבה הכמעט יחידה היום להגיע למונדו – הנוף הנשקף מהשולחן.



תגובה אחת עד כה.

  1. עדה says:

    מזכיר לי חוויה דומה באותו מקום. מצער לדעת שאין שיפור.
    ביקורת מצויינת

      (ציטוט)  (תגובה)




חיפוש



הפוסטים הנצפים



מתכונים מומלצים

  • הניוקי של אבא
  • פסטה בשמנת, פטריות וגבינות
  • קרם ברולה
  • רוסטביף אחו-שרמוטה