לחם עבודה

בלוג בוטיק לקולינריה

ברוסקטה עם תאנים וגבינה כחולה

או אולי 1996. מגמת מדיה בתיכון מקיף בראשון לציון.

מחלקים אותנו לקבוצות וכל קבוצה צריכה להוציא עיתון נושאי.

לא יודע איך או למה אבל החלטנו שהנושא של העיתון יהיה: “צהוב”. כל הכתבות והנושאים והרעיונות יהיו קשורים בצבע צהוב.

לפני כמה שנים מצאתי עותק של הגליון על נייר מצהיב בתיק הזכרונות שלי בבית ההורים. אחרי כמה דקות זה הכה בי – הנייר לא מצהיב, בחרנו מלכתחילה להדפיס את העיתון על נייר בגוון צהוב בשביל להשלים את הנושא שלו.

כבר אז אהבתי לבשל ולכן התנדבתי להכין מדור בישול עם מאכלים צהובים. אני לא ממש זוכר מה כתבתי, אבל אני מניח שפשוט פתחתי כמה ספרי בישול ויצרתי גרסאות למרק תירס ואולי פלפל צהוב ממולא.

הייתי צריך לבחור שם למדור (למרות שהיה לי ברור שהוא לא יימשך יותר מגליון אחד בודד). אחרי התלבטות נבחר השם: “המטבח של יפתח”. קודם כל כי זה היה חרוז ונראה לי רעיון טוב לתת כותרות בחרוזים – לשמחתי ושמחתכם, מאז התבגרתי קצת.

בנוסף, זו הייתה הזדמנות טובה להומאז’ קל לאחי הגדול יפתח, שלא מן הנמנע שממנו לקחתי את חדוות ההתעסקות עם בישול ואוכל.

נכון שלבישול של אמא שלי היה חלק מכריע בצורך שלנו לבשל עצמאית – אבל הוא היה עמוד האש הראשוני שממנו נדבקתי בחיידק.

העיתון הודפס בכמה עותקים וחולק בבית הספר. קיבלתי תגובות טובות וגם הפרויקט זכה בציון לא רע.

בהמשך היו מזכירים לי מדי פעם את הנושא ושואלים מתי אני אבשל לחברים איזו ארוחה.

החלטתי שחייבים לעשות פעולה הסברתית בבית הספר ולהחזיר את יוקרת המדור.

ניגשתי לסניף פיקסליין שהיה באז בשק”ם (ואני מניח שהוא עדיין שם ליד פיצה 1+1). רכשתי קרטון ביצוע ועליתי איתו חרישית לגג. שם גילפתי במשך שעות עם סכין יפנית גלופה לגרפיטי עם הסלוגן: “יוחזר המטבח של יפתח”. בגלל שהייתה זו עבורי ההתנסות הראשונה עם גרפיטי בפרט ועם מעשים חוליגניים בכלל, הבנתי שעל מנת למנוע פאדיחה בבית הספר, מוטב לי לעשות קודם ניסוי כלים.

מה מתאים יותר מחדר האופניים בבניין? ניגשתי באישון לילה עם ספריי שחור ובגאווה לא מוסתרת ריססתי על הקיר. חייב לציין שיצא מצויין.

מכאן לשם, הפחדנות השתלטה עליי והחלטתי לוותר על הגרפיטי בבית הספר. אחרי כמה חודשים מישהו שאל את ועד הבית (כבר אז זו הייתה אמי היקרה, הנושאת בגאווה בתפקיד זה 72 שנה לזכרוני).

איכשהו היא לא השתכנעה מההסברים השונים על האפשרויות של גורמים שונים ליצור תבנית כה ייחודית וכך נאלצתי ביום חם של יולי לרדת לחדר אופניים ולנסות לצבוע בלבן את היצירה. מתוך התחכמות עברתי עם לבן רק על הכתב השחור, כך שיישאר סימן.

שנים הגרפיטי הצבוע בלט על הקיר – אקפוץ לשם בסוף שבוע לבדוק אם עדיין ואעלה צילום מעודכן.

ולמה נזכרתי בכל זה?

כי לפני שבועיים לערך קפצתי לבקר את יפתח ומשפחתו היקרה. הבטחתי לאחיינים פיצה ויפתח החליט לנסות שוב להכין מנת פתיחה, שממה שהבנתי היה שחזור של נסיון קודם.

ברוסקטה עם תאנים וגבינה חריפה

בגט טרי חתוך לפרוסות בעובי 1.5 ס”מ בזווית (כך שפני הבגט יהיו מעט גדולים).

מכניסים לתנור במצב גריל להשחמה מהירה

בינתיים חוצים תאנים לרוחב.

על כל פרוסת בגט מניחים חצי תאנה כשהפנים הרחבות כלפי מעלה.

מעל הפרוסה מפוררים גבינה כחולה. יפתח השתמש ב Blue Stilton, אבל לטענתו גם גרוגונזולה תעשה את העבודה. חשוב לא להגזים עם כמות הגבינה כי היא שתלטנית כנגד המתיקות העדינה של התאנים.


 


 





חיפוש



הפוסטים הנצפים



מתכונים מומלצים

  • הניוקי של אבא
  • פסטה בשמנת, פטריות וגבינות
  • קרם ברולה
  • רוסטביף אחו-שרמוטה