לחם עבודה

בלוג בוטיק לקולינריה

שיפודית האחים. הכוונות טובות. הביצוע פחות‬

הפתיחה המיוחצנת גרמה לי לשמור מרחק בטחון ולתת להייפ לרדת קצת. היום ביקרתי לראשונה (חמוש בקופון). הגענו בשעות הערב והיו שולחנות פנויים בפנים ובחוץ.
העיצוב רגוע ונעים. על הקירות תמונות מההפגנה הגדולה שהתרחשה על האיזור לא מזמן. בכניסה למסעדה מאזניים כמו של פעם. על המאזניים קערת מתכת גדולה ועליה זיתים מתובלים.
שולחנות עץ מכוסים במפת נייר חומה. קופסת שימורים ובתוכה מפיות וסכו”ם מוצבת לצד מלח ופלפל על כל שולחן. צורת הגשה חביבה.
מבחר סלטים ליחיד 18 ש”ח. מתחת רשימת סלטים נוספת שכרוכה בתשלום. בעיקריות, מלבד שיפודים שונים יש גם מנות קצת יותר כבדות כמו סינייה, שווארמה יומית מתחלפת ועוד.
מקריאת התפריט ופירוט הסלטים שבתשלום חששתי שהפלטה הבסיסית לא תספיק ואני אצטרך לשדרג. בכל זאת החלטתי להתחיל ואם יהיה צורך להוסיף עוד.
לשולחן הגיעו:
סחוג ירוק – סטנדרטי
פנכת תטבילה – מועשרת בפלפל ירוק בהיר חריף
פנכת עגבניות מגורדות על פומפיה עם מעט מלח. טעים ומוצלח
גפרורי גזר עם עשבי תיבול. תיבול ללא כיוון ברור. ביצוע בינוני
חציל קלוי – רצועות של חציל קלוי שנותר מעט קשה מדי. שוב ללא תיבול מספק. משהו במרקם ובטעם גורם לי לחשוב שהחציל לא עבר אש או תנור אלא בישול.לא מוצלח
ענבים עם בצל סגול. שוב תיבול לא מוצלח. מעבר למתיקות הענבים ולרעיון – הסלט לא סיפק את הסחורה
טחינה – בחיים לא נתקלתי בטחינה כל כך אנמית. בנוסף הייתה דלילה מהרצוי
קרם חצילים – במרקם של בלנדר. הטעם היה נחמד
סלט כרוב אדום – רצועות כרוב ומעל אגוזים טחונים. לדעתי לא היה תיבול כלל. סלט מאד לא ברור ולא מוצלח. קראתי שאמור להיות שמן כמהין. אצלי לפחות הוא לא הורגש בכלל
סלט תפוחי אדמה – קוביות תפוחי אדמה, קורנישונים על רוטב על בסיס חלבי (אולי שמנת חמוצה). טעים
עגבניות שרי עם טחינה ירוקה – הטחינה בטעם שקצת מזכיר קנוי. בקערה למטה הצטברו נוזלים של העגבניות
ליד הביאו צלחת “בונוס” מהמטבח שהכילה את כל טוב הארץ – עגבניות שרי, צנונית, בצל ירוק, בצל לבן, פלפל חריף. הכל טרי מאד ומעל נבזק מלח גס ומעט שמן זית. כל ביס שלקחתי מאחד המרכיבים היה יום העצמאות בפה. הצלוחית הקטנה הזו די הצילה את הביקורת הזו.
זה לא חוכמה לנסות לעשות כמה סלטים עם שילובים מיוחדים. חייבים להמציא משהו שיהיה שיחוק אמיתי עם טעמים אמיצים וכובשים או לפחות עשוי בצורה מוקפדת. פלטת הסלטים של האחים הייתה רחוקה מכך מאד
יש לציין שכחלק מהפלטה הגיעו סלטים שרשומים בתפריט כסלטים בתשלום (טחינה, קרם חצילים). בנוסף, הציעו והביאו מילוי חוזר לסלטים ללא תוספת תשלום
סלסלת הלחם הכילה 2 פרוסות עבות מאד של חלה שבמבט ראשון נראתה מצויין. חשבתי לעצמי שזה שיחוק של החיים עד שהאצבעות שלי נגעו בפרוסה. החלה הייתה פשוט יבשה. ואני מתכוון יבשה כמו ממש מבאסת-יבשה. נו מילא, ליד הייתה מין פיתה מעט עבה שנראתה טוב. בצעתי אותה וגם היא הייתה יבשה, לא טרייה וממש לא מזמינה. לקחתי ממנה 2-3 ביסים עם הסלטים והתייאשתי. המלצר שאל אם הכל בסדר, ביקשנו פיתה אחרת טרייה. הוא אמר שהוא לא בטוח שיש אבל הוא יכול לחמם. הסברתי שאני לא רוצה פיתה יבשה חמה אלא טרייה. הוא אמר שהוא יבדוק וחזר עם פיתה נוספת שהייתה דומה לקודמת.
צ’יפס גדול עשוי מתפוחי אדמה אמיתיים חתוך למקלות בעובי בדיוק כמו שאני אוהב – דקים אבל קצת יותר עבים ממקדונלדס. הצ’יפס עברו טיגון כפול אבל היו בצורה בלתי מוסברת יבשושיים מדי. קשה לי להבין איך הצליחו לגרום לכך אבל היה לזה טעם של פספוס קל. מצד שני הם היו די חמים אז אכלתי בשקט
השיפודים שהוזמנו:
פרגיות – לא יודע איך לסכם את השיפוד הזה. מצד אחד זה היה בסדר, עסיסי והנתחים היו נקיים. התיבול די בסיסי. הבעיה היא שזה סוג השיפוד שמקבלים בשיפודייה רגילה. כאן עסקינן בשיפודיית גורמה – אפשר היה לקחת את המנה למקום קצת יותר מרגש. למרות זאת, כאמור, הוא היה בסדר
אנטריקוט – משהו בשיפוד היה לי קצת מוזכר. כל הנתחים היו נקיים לגמרי והכילו 100% בשר ללא זכר כלל לשומן. זה קצת לא סטנדרטי באנטריקוט וגרם לבשר להיות מעט יבשושי למרות שהוזמן מדיום. ממליץ להזמין רמת צלייה אחת פחות או לבחור נתח אחר. תובל במלח גס בלבד. בשל העדר השומן היה חסר משהו בטעם.
קבב טלה – קבב טעים מאד. נצלה כמו שצריך, תובל ביד אוהבת עם תערובת בסגנון בהרט עם ניצוצות חבויים של קינמון בנוסף בתערובת צנוברים ועשבי תיבול וייתכן שגם בצל. הוזמן מדיום וטוב שכך. יחס טוב בין בשר לשומן.
לקינוח מגישים קפה שחור פושר מתובל בצורה די קמצנית מבחינת מנעד טעמים.
בגזרת המתוקים מציעים באחים 2 אופציות שאפיינו את ז’אנר השיפודיות של פעם – מלאבי ובוואריה. בנוסף פירות צלויים ומעליהם שטרויזל וקרם מסקרפונה. הפעם נבחרה הבוואריה. היא זכרה את הקינוח מביקורים בארץ לפני 15 שנה. אכלה ואכלה והסתכלה עליי בפרצוף שואל – מה זה בעצם קרם בוואריה? תיארה כקצפת מעורבבת עם קצת וניל. בפנים היו גם בישקוטים ומעל סירופ שוקולד. זה אכיל אבל לא הייתה מזמינה שוב, בטח לא בסכום הזה (27 ש”ח)
לי הביאו קצת בקלאוות על חשבון הבית כדי להמתיק את הארוחה.
השירות לכל אורך הארוחה היה נעים, קשוב ומשתדל.
יש במקום כמו שיפודיית האחים בשורה. רואים שמי שעומד מאחורי המסעדה אוהב לאכול והכוונות היו טובות. אבל משהו בביצוע הולך לאיבוד ולא משכנע. הייתי עושה רמונט זריז בפלטת הסלטים.
סך הכל 200 וכמה שקלים על ארוחה שלא הוציאה אותי עם רצון חזק לחזור. הבשרים לא התעלו ופלטת הסלטים לא סחבה בעלייה.




חיפוש



הפוסטים הנצפים



מתכונים מומלצים

  • הניוקי של אבא
  • פסטה בשמנת, פטריות וגבינות
  • קרם ברולה
  • רוסטביף אחו-שרמוטה