לחם עבודה

בלוג בוטיק לקולינריה

אם זה נהיה רכבת הרים, אני עוזב ידיים

יש משהו בפיאות הלחיים של יורם חזן, הסולן של כנסיית השכל, שגורם לך להבין מאיפה הם באים.

בכלל, מצחיק החזן הזה. בתחילת ההופעה הקול שלו נשבר והוא נשמע כמו אדם שזקוק לכיוון פרונט.

אבל אז הוא מתחיל לשתות קצת ולהשתחרר – לי זה מזכיר רוכבי אופנועים שבתחילת הרכיבה נוסעים בשמיניות בזווית הטייה חדה על מנת שהגלגלים יתחממו והחיכוך ייגבר.

ואז משהו משתחרר אצל חזן והחיבור הכל כך עוצמתי של הכנסיה קורה כמו נס קטן על הבמה.

בהופעה הזו לקחה חלקה גם נגנית הצ’לו המוכשרת מאיה בלזיצמן שהוסיפה עוד ממד מעניין לקול המיוחד של כנסית השכל. מהצד החיבור נראה טבעי וטוב – ממליץ להמשיך את שיתוף הפעולה הזה גם בעתיד.

הקהל מחובר היטב ללהקה ושמח לשתף פעולה ככל שהעניינים מתחממים.

להיט אחרי להיט והקהל מחזיר אהבה עצומה ללהקה.

מסוג ההופעות שאתה ממשיך לחיות את החוויה גם שעות ארוכות אחרי שאתה יוצא לצינת הלילה של תל-אביב ממועדון הבארבי.

אתה חוזר הביתה עייף אבל הלב ממשיך לפעום בקצב הגיטרות וככה אתה מוצא עצמך שוכב במיטה ומזמם לעצמך בראש את המשפט המופתי – אם זה נהיה רכבת הרים, אני עוזב ידיים.

''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''''





חיפוש



הפוסטים הנצפים



מתכונים מומלצים

  • הניוקי של אבא
  • פסטה בשמנת, פטריות וגבינות
  • קרם ברולה
  • רוסטביף אחו-שרמוטה