לחם עבודה

בלוג בוטיק לקולינריה

הסלט שיביא את השלום

עד לפני 3-5 שנים הדיבור בקרב חובבי האוכל היה להתבכיין שהפירות והירקות בטעם של פלסטיק. שבמקום לעבוד על טעם עובדים על מראה ויזואלי של העגבניה ועל אורך חיי המדף שלה.

תכלס, יש בזה הרבה הגיון. כשאנחנו עומדים בסופר מול המדף אנחנו מחפשים את הירק שנראה מושלם לפי קבוצת ההתייחסות הרגילה – חציל? קליפה חלקה, קל משקל וכו’. אנחנו ניגשים לעגבנייה ומחפשים פגמים בחיצוניות, לוחצים מעט. פעם עוד היה נהוג להריח. אחד התחביבים שלי בסופר זה להסניף מלונים.

ואז פתאום בשנים האחרונות חל מהפך. זה התחיל עם השמועות שבארץ דווקא יש ירקות ופירות מצויינים אבל הם מיובאים למדינות שמשלמות יותר מאיתנו. לא שהמחירים של ירקות ופירות בסופר לא עפו כלפי מעלה. נהפוכו. אבל עדיין בחו”ל מוכנים לשלם יותר. סיפורים על מטעי עגבניות בערבה, תפוזים איכותיים ואובקדו.

ואז הכל קרה בפתאומיות – בישול הפך לתחביב מוביל, תכנית הבישול בטלוויזיה הכניסו טירוף בקרב אנשים רגילים כמוני וכמוך. פתאום אבא שלי, שעד אותו יום המומחיות שלו הייתה רוטב לפסטה מאבקות מרק, מתחיל להוציא מתכונים של קארין גורן לעוגות וניוקי.

מדפי הסופר התחילו להתמלא בתוצרת חקלאית מצויינת. פטריות, עגבניות, אספרגוס ירוק, תירס מתוק ועוד כיד הדמיון הטובה.

למרות האופנה של שוקי איכרים, אני אוהב לקנות את הפירות והירקות שלי בסופר בחצי חינם. לכאורה המקום האחרון שתוכלו להעלות בדעתכם למכור לבישול. הרי חצי חינם נתפשת כסופר המוני וזול. אבל אגף הירקות והפירות שלו (אגב, זה אגף נפרד לחלוטין עם קופות נפרדות כך שאין מה לחשוש מהדוחק והתורים) פשוט לונה פארק לאוהבי אוכל ובישול.

זו כנראה החלטה אסטרטגית כי אגף הירקות הזה אוכל בלי מלח כל שוק איכרים שאני מכיר. האיכות מצויינת, המחירים נוחים, המגוון לא יאמן. אתה ניגש לאגף הקישואים – רגילים, עגולים (למילוי), צהובים, זוקיני ועוד. אותו דבר חצילים – מאורכים, בלאדי, מנומרים (איטלקי). מדפים מלאים בעשבי תיבול טריים, סוגי פטריות טריות – אמריקה!

בשנתיים האחרונות יש אופנה במסעדות להכין סלטי עגבניות מיוחדים. לרוב בוחרים כמה סוגי עגבניות. חלק חותכים טרי וחלק מכניסים לתנור לאפייה איטית בחום נמוך. זה נותן הבחנה בטעמים ובמרקם. מעל מוסיפים על פי רוב גבינה כלשהי (גם לטעם אבל בעיניי יותר להצדיק את המחיר).

אני סאקר רציני של עגבניות – זה לא סוד בכלל. מהסיבה הזו אני אוהב להסתובב בירקות של חצי חינם, לבחור כל פעם קצת מהמנומרות, קצת צהובות, קצת שרי קטן ומתוק כמו דובדבן, קצת שרי רגילים, קצת שרי-תמר, קצת עגבניות רגילות באשכולות, קצת עגבניות תמר גדולות (בעיקר בסוף העונה שהן אדומות ומתפוצצות מטעם – מכין רוטב ומאפסן בצנצנות). אהה, יש גם רגילות מגניב

הפעם, לצורך הכנת הסלט, בחרתי עגבניות שרי רגילות ועגבניות צהובות.

כשרכשתי את המכתש והעלי בחנות בלוד, המוכר ביקש לתת לי טיפ של אמא שלו – לכתוש פלפל ירוק, שום ומלח במכתש ועלי, לערבב עם שמן זית ולהשתמש כרוטב לסלט. כך אני עושה כבר תקופה ארוכ ומוסיף גם מעט זסט של לימון שאני מגרר במיקרופליין לפני כתישת המרכיבים.

לסלט הנוכחי הוספתי כטבעות בצל סגול וכמה זיתי קלמטה שאני קונה מיובאים מיוון. יחד עם הפושטים מקופסת שימורים – אלה האהובים עליי.

את הסלט אני מכין ומגיש על מגש אמייל גדול. זו התוספת האחרונה לסט כלי האמייל שלי. הגעתי לתחביב במקרה והמטבח כבר מתפוץ מסירים, מגשים ופיילות לשון בחוץ

זהו, כמה דיבורים? יאללה תמונות

''

''''''''''''''''

נכתב על ידי תאריך פרסום:
סלט עגבניות





חיפוש



הפוסטים הנצפים



מתכונים מומלצים

  • הניוקי של אבא
  • פסטה בשמנת, פטריות וגבינות
  • קרם ברולה
  • רוסטביף אחו-שרמוטה