לחם עבודה

בלוג בוטיק לקולינריה

פיאצה. הנאה בלי דעות קדומות

מודה. יצאתי טמבל. שנים אני עובר ליד פיאצה בדיזנגוף בת”א ופשוט צוחק לעצמי בלב – מי המפגרים שאוכלים במלכודת התיירים הזו?

כי ביננו – יש לה את כל התסמינים של מלכודת תיירים ממוצעת – הלוק, המארחת בכניסה, המשבצות אדום-לבן, המיקום המרכזי.

ואז קראתי כמה ביקורות חיוביות על המקום, אבל אני לא אתן לדעה של אחרים להשפיע על הדעות הקדומות שלי.

עד שלפני שבועיים נשברתי ובחיפוש אחר משהו טעים לאכול החלטנו להיכנס לפיאצה.

המסעדה מורכבת מחלק פנימי ממוזג, רחבה גדולה בחוץ שנמצאת בסוג של חצר פנימית של המבנה ועוד בר-חלון קטן לרחוב שבו עצרתי מס’ פעמים לאספרסו קצר תוך כדי הליכה.

אז הושבנו במסעדה ושמחתי לראות שהמחירים לא מאיימים.

הזמנו קפרזה “אלה פיאצה”, פומדורו אלה פנה ופיצה מרגריטה.

הופתעתי לקבל סלט קפרזה קצת לא שגרתי. קודם כל בנדיבותו – בהחלט מנה מכובדת פלוס פלוס. מנה ראשונה יפה לחלוקה בין 2-3 אנשים.

על הצלחת רוטב פסטו לא תוקפני, מעל 4-5 סוגים שונים של עגבניות – רגילות, שרי, שרי תמר, שרי מנומרות, שרי צהובות. מעל בצל סגול, מעל זיתים טובים, מעל ארטישוקים ומעל קרעי מוצרלה באפלו. ומעל-מעל עלי בזיליקום ירוקים וסגולים.

מנה רעננה, מגוונת, מתובלת טוב וטעימה.

''

פיצה מרגריטה שמספיקה בקלות ל-2 אנשים. בצק טוב – אמנם לא מגיע לרמה של טרנקווילה שאני לא בטוח אם עדיין קיימת כי משפצים שם ולא ברמה של הבצק של הפיצה בבוגרשוב, אבל עדיין בצק טעים מאד ומחזיק בצורה יפה את הרוטב והגבינה. הבצק שנאפה בתנור לבנים, הרוטב בסיסי וכמות גדולה של גבינה.

''

הטעם של הגבינה מרגיש לי פחות מוצרלה איכותית ויותר גבינה צהובה אבל אולי מדובר על מיקס. מה שבטוח שמדובר בכמות יפה של גבינה ולא בקמצנות הכרונית המקובלת היום בעיר.

הפסטה (של דה צ’קו) הייתה חביבה אבל חסר היה לי צביטה כלשהי שתקח אותה יותר למעלה.

חתמתי עם אספרסו של diemme – יופי של תערובת.

כל זה, כאמור, היה לפני שבועיים.

אתמול חזר על עצמו אותו תרחיש. סיימנו סיבוב רגלי בפארק הירקון ורצינו משהו לנשנש.

באופן מופתי הייתה חנייה פנויה ממש מול המסעדה וכך מצאנו את עצמנו שוב בורחים למזגן של הפיאצה.

הסלט והפיצה הוזמנו שוב, אך הפעם הצלחתי לשכנע לנסות מנת פסטה אחרת – ריגטוני עם בטטה צרובה, חמאה, יין לבן ושמנת.

''

מה אני אגיד לכם, בובמה של מנה. לא פחות. כיפית כמו שרק פסטה טובה יכולה להיות. אמולסיה של חמאה ויין עם מעט שמנת, בזיליקום ופרוסות שום. הבטטה נפרסה לפרוסות דקות ונאפתה בתנור עד לריכוך.

אתמול בכלל התפרענו ולקחנו גם 2 בקבוקי פרוני – בירה צוננת ומתאימה לליווי ארוחה בחום כזה.

''

כל הביקור כולל שירות משתדל ונעים גרמו לי לנקד אותה בציון הגבוה ביותר. בהחלט אלטרנטיבה איטלקית מומלצת וראויה בתל אביב.



תגובה אחת עד כה.

  1. adir_plus3 says:

    אכן, מקום מקסים..

      (ציטוט)  (תגובה)




חיפוש



הפוסטים הנצפים



מתכונים מומלצים

  • הניוקי של אבא
  • פסטה בשמנת, פטריות וגבינות
  • קרם ברולה
  • רוסטביף אחו-שרמוטה