לחם עבודה

בלוג בוטיק לקולינריה

מועדון ארוחת הבוקר – קפה פולה

קפה פולה מבחינתי הוא מקום שפשוט נעים לחזור אליו.

בשנים האחרונות יותר לארוחות בוקר, אבל אכלתי גם כמה שניצלים בהחלט מכובדים במקום.

ארוחות הבוקר של פולה זוכות לפופולריות בקרב תושבי ראשון לציון. בבקרים המקום די עמוס, ובסופי שבוע יש צורך להזמין מקום מראש. תורמת לכך חנייה חינם במבנה שעד היום לא החלטתי אם הוא קניון או סתם מרכז מסחרי.

בשנים הראשונות לקיום המתחם, פולה הייתה האחות החורגת והצעירה של מסעדת ספגטים שפעלה בדלת ממול. עם השנים פולה צברה בטחון וקהל סועדים קבוע וספגטים נסגרה (על חורבותיה קמה לה פאמילייה).

ארוחת הבוקר הזוגית מתומחרת בפולה ב-98 ש”ח. אם רוצים ארוחה מוגדל מוסיפים עוד 10 שקלים (לזוג). באופן עקרוני זו לא ארוחת הבוקר הזולה ביותר, אבל כמו שכתבתי מספר פעמים בעבר – אני רוכש במקום עבודתי שוברי ארוחת בוקר זוגית במחיר של 60 וכמה שקלים ובכל מרגיש שבהחלט דפקתי את המערכת 🙂

בפולה, וחשוב לציין זאת בתחילת הביקורת, יודעים לתת שירות. נדמה כי ההרמוניה של המלצרים היא לא מקרה, אלא יד מכוונת. גם בפרטים הקטנים מקפידים בפולה – חולצות בצבע אחיד לכל המלצרים ותגי שם חינניים. במקום יש צוות גדול של מלצרים ומנהלים ואין הרבה מצבים שבהם אין קשר עין כשרוצים שירות. מישיבה שלי בשנים האחרונות למדתי להכיר פרצופים ונחמד לראות שיש מלצרים ואחראים וותיקים שעובדים מספר שנים במקום – דבר אשר מעיד על תנאים ואווירה טובה.

הפעם השירות היה טוב במיוחד – ייתכן שחששו מהאיש המוזר שהוציא מצלמה והתחיל לצלם את מיץ התפוזים מכל מיני זוויות, כאילו היה האחרון מינימום הדוגמנית של תפוזינה.

חשוב גם לציין שהרעיון המקורי היה לסיים ביקור בבנק (איגוד באיזור התעשייה ליד קניון הזהב – שגם שם שיחקו אותה בענק שהמנהלת סימנה לי ולאחי החייל להיכנס רבע שעה לפני פתיחת הסניף ונתנה לנו שירות. איפה יש דברים כאלה?!? שאפו ענק). איפה היינו? אהה, 08:30 ורצינו להתיישב במקס ברנר לארוחת בוקר. הצחקנו אותם. הסניף היה סגור על מנעול וחושך בפנים. חברים, בית קפה. אנשים רוצים לשתות ולאכול – מתי לכל הרוחות פותחים שם?!?

טלפון קטן לפולה – בטח שאנחנו פתוחים. יופי, אנחנו בדרך.

98 ש,ח לזוג, אמרנו ועוד 10 ש”ח על ארוחה מוגדלת. ובמה היא מוגדלת? ובכך… כמה תוספות שרוצים לביצה, מילוי חוזר של הכל כולל הכל: לחמים, סלט ירקות, פנכות הממרחים/גבינות. לא היה לי נעים לשאול אבל כל כך נחמדים בפולה שאני בטוח שהיו נותנים לי גם עוד ביצה אם הייתי מבקש יפה (אמרתי כבר שהשירות היום היה לעילא ולעילא?). אהה, שכחתי, גם שתייה מוגדלת.

פתחנו במיץ תפוזים. קשה לי עד עכשיו לקבוע אם הוא היה סחוט במקום או לא אבל הוא בהחלט היה פתיחה טובה לבוקר. אין כמו מיץ תפוזים להעיר את הגוף והנשמה. הכוס בהחלט הייתה מכובדת מבחינת הגודל

לשולחן הגיעה סלסלת לחמים שהכילה לחם כהה עם אגוזים ולחמניות טריות עם מעט שומשום שתוכן רך והחלק החיצוני קראסטי עדין. לחמניות טריות וטעימות. יחד עם הסלסלה – חמאת פסטו לא רעה בכלל. בנוסף מגיע סלט ירקות שהכיל עגבניות, מלפפונים וחסה (סלט מירקות די טריים ומתובל בעדינות).

במרכז מניחים מתקן עם פנכות לפי הסדר הבא:

1. פטה (גוש מפורר) עם עשבי תיבול ושמן זית – יופי יופי של גבינה עם נוכחות

2. סלט חצילים מטוגנים עם בצל ופלפל אדום – מודה שאני מכור. פעם אחת הגעתי ולא היה והגישו במקום חצילים קלויים עם טחינה או מיונז שגם היה טוב, אבל המטוגן טוב בהרבה ונספג היטב בלחמניה

3. קוטג’

4. זיתים

5. סלט טונה – נראה טוב אבל אני לא אוהב אז לא טעמתי

6. לבנה עם בצל ירוק. היום הביאו גבינה אחרת במרקם של קצת גבינת שמנת עם עוד משהו ובפנים היו חתיכות קטנות של פלפל עשבי תיבול (שמיר?) ועוד דברים טובים – יופי של גבינה

7. ריבה אדומה – מתוקה אך סטנדרטית

8. חמאה רגילה – רכה ונוחה למריחה

בהמשך ביקשנו עוד פטה והפתיעו אותנו עם פטה מגוררת שהלכה מצויין על סלט הירקות. ביקשנו עוד מגבינה מס’ 6 וקיבלנו את הלבנה עם הבצל הירוק שהייתה בסדר אבל לא הזכירה כל כך לבנה, אולי מעורבבת עם גבינה לבנה רגילה לעידון טעמים. בכל אופן, הגבינה המקורית שקיבלנו הייתה עדיפה (ניתן להתרשם בתמונה)

כאמור, בגלל ששדרגנו את הארוחה זכינו לבחור אילו וכמה תוספות שנרצה. ביקשנו מהמלצרית פירוט על התוספות. היא התחילה למנות לנו פטריות טריות, עשבי תיבול, בצל, גבינה צהובה. החייל פתח את עיניו ואמר: “הולך. אני רוצה הכל”. לא יכולתי להתווכח עם ההחלטיות וביקשתי גם אני את אותו דבר.

הגיעה חביתה מכובדת שמקופלת לשניים (כדי להמיס את הגבינה). לא יודע להגיד אם היא עשויה מ 2 או 3 ביצים אך היא הייתה מכובדת בגודלה ונעשתה (כפי שאני אוהב) בצורה ביתית

מכל דבר שביקנו, קיבלנו תוספת באדיבות ובצורה מאד מנומסת ושירותית – שאפו גדול.

לסיום הזמנו אספרסו קצר. הכמות שהגיעה בכל כוס מייצגת יותר אספרסו ארוך וגם הטעם לא הצטיין. והכי מבאס – הקצף על האספרסו היה שבור. חבל אבל נסלח להם. הוגש עם כוס סודה וקליפת לימון כמו שאני אוהב. הצטערתי שהכוסות לא ממותגות ולא יכולתי לנחש איזו תערובת קפה הם מגישים.

במקרר העוגות נצפו מספר מכובד של עוגות שלזכות המקום אני אגיד שכל העוגות היו שלמות וחדשות. נתקלתי בלא מעט מקרים שהגישו את אותן עוגות יום אחר יום, כאן הכל היה חדש וטרי לגמרי. חייב להודות שמעולם לא יצא לי לטעום עוגה בפולה אז אני לא יכול להעיד על הטעם, אבל המראה בהחלט עשה חשק לנסות

לסיכום – מהמקומות שמכבדים את הלקוח ונותנים לו תמורה טובה עבור הכסף (במקרה שלי תמורה מצויינת כי שילמתי מחיר נמוך בעזרת התלוש). אשמח לחזור שוב לארוחת בוקר. פעם קראתי שמגישים במקום גם אוכל פרסי לעתים בצהריים – רושם לפניי לבדוק את הסוגיה





חיפוש



הפוסטים הנצפים



מתכונים מומלצים

  • הניוקי של אבא
  • פסטה בשמנת, פטריות וגבינות
  • קרם ברולה
  • רוסטביף אחו-שרמוטה